zofim.org.il
  
 


 
מחלקת קשרים בינלאומיים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת קשרים בינלאומיים » ארכיון הכתבות » כתבה: לא לפחד להגשים את עצמך...

תמונת מגזין לא לפחד להגשים את עצמך... פורסם על ידי סיוון רז
בתאריך 29/11/2007
בכתבה זו צפו 3176 גולשים

לפעמים אתה צריך לקום בוקר אחד ולהחליט שאתה יודע מה אתה רוצה מהחיים שלך. פשוט לזרום עם ההחלטות שלך. אני יודעת שזה קשה להחליט לעזוב, להתנתק, לפרוש מהתפקיד אבל בעיקר לצאת מהשגרה היומיומית הקבועה. ככה אני הרגשתי כל שנה שעברה. בכל הזדמנות שרק הייתה לי לחשוב על המשלחת אני נלחצתי וניסיתי להדחיק את המיונים... כל כך פחדתי אבל האמנתי בעצמי, האמנתי שאני מסוגלת, ובנקודה הזאת גם הבנתי וידעתי שזה מה שאני רוצה.

 

אני בצופים מכיתה ד'. ואפשר להגיד שכל המשפחה שלי "חולת צופים". הצופים נתנו לי כל כך הרבה והרגשתי שניתנה לי ההזדמנות סוף סוף גם להחזיר. לתת מעצמי הכול גם אם בסוף אני לא אקבל כלום בחזרה. וטעיתי, קיבלתי יותר בחזרה ממה שאי פעם הייתי מסוגלת לדמיין. השליחות שינתה בי כל כך הרבה תפיסות שגויות שהיו לי בחיי.

 

בסמינר נתנו לנו שאלון בקשות, ואני בחרתי שאני מעדיפה להיות במחנה לילה, ולא להיות לבד. ונחשו מה קיבלתי? קיבלתי מחנה יום ו.. כן, להיות לבד. פחדתי פחד מוות, רעדתי, בכיתי, כעסתי, אבל הלב שלי לא ויתר. הוא רק חיזק אותי והאמין בי. אני לא חושבת שהייתי מצליחה לעבור את המסע הזה עם מישהו אחר. והיום אני אומרת שאני זכיתי להיות לבד. ובעצם כשחושבים על זה, בכלל לא הייתי לבד. כל הקהילה בריצמונד וורג'יניה חיבקה אותי בזרועות פתוחות, תמכה בי, עודדה אותי ופשוט לא עזבה אותי לרגע. לא היה לי רגע לחשוב בכלל על זה שאני לבד כי לא הייתי לבד. 

 

אני לא אשקר, היה קשה לעזוב, ועוד יותר היה קשה לחזור, אבל כל מה שקיבלתי בתמורה למה שנתתי השתלם, ובגדול. למדתי על עצמי כל כך הרבה, לא ידעתי שה"אני" הזה בכלל קיים בי. הייתי מאושרת. 78 ימים של תהילה, אושר, שמחה, הנאה, סיפוק עצמי בלתי ניתן לתפיסה, ריגושים, תפילות, צחוק בלתי נפסק, אהבות, חברויות, משפחתיות, אבל הכי- געגועים.

 

זה נכון שאתה עוזב את השבט, את התפקיד, את הכול- אבל אתה לא נוטש, אתה עדיין שם בשביל הצוות שלך, גם אם זה לא פיזית. אני הייתי רש"גדית ח' ועזבתי למשלחת כי האמנתי וידעתי שהצוות שלי והחניכים שלי וכל שאר השבט ישרוד גם בלעדי.ההוכחה שהשבט באמת שרד, הייתה  מחנה מדהים, מרגש, מלא הפתעות וחוויות שהם תמיד יזכרו. אבל אצלי תמיד יישארו החוויות שאני אזכור מהמחנה שלי. מהשליחות שלי, מהדברים שאני חוויתי, מהקיץ שלי. אני הבטחתי לעצמי שאני אכתוב יומן על כל מה שעברתי, וכתבתי בו- כל יום במהלך הקיץ, בלי להחמיץ אפילו יום אחד. הוא מלא ומפוצץ בחוויות ורגשות. יש בו פתקים ואוסף של תמונות, ציורים, סיפורים, בדיחות, לוחות זמנים וכל מיני שטויות אחרות. כי זה הזיכרון הפיזי שנשאר בסוף.

 

אני ממליצה לכם לא לוותר לעצמכם בכזאת קלות- כי אני לא מוותרת עליכם. אני מאמינה שזה טמון בכל אחד ואחת מכם. רק תאמינו בעצמכם, ותחליטו לחיות את החיים ולא שהחיים יחיו אתכם.

 

 

 

 

 

המון בהצלחה ושתמשיכו להגשים את עצמכם

סיון רז

מחנה הילברט

ריצמונד וירג'יניה

    

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה