zofim.org.il
  
 


 
מחלקת קשרים בינלאומיים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת קשרים בינלאומיים » ארכיון הכתבות » כתבה: חלום הקראוון

תמונת מגזין חלום הקראוון פורסם על ידי סתיו יריב
בתאריך 26/10/2009
בכתבה זו צפו 2726 גולשים

 

לפני שנה בדיוק, קראתי את הכתבות של משלחת 2008 באתר וחשבתי לעצמי "מה הסיכוי ששנה הבאה אני אכתוב כאן בעצמי?". אני זוכרת שהייתי קוראת את הכתבות ותוהה למה אף אחד לא פירט על שלב המיונים, למה זה נראה להם שלב כל כך קטן לעומת הקיץ עצמו. כמובן שהיום, חודשיים בדיוק אחרי שחזרנו, אני מבינה בדיוק למה.
החלום שלי להיות במשלחת התחיל הרבה זמן לפני המיונים עצמם, כבר מכיתה ח', כשהמדריכה של להקת השבט התקבלה לקרוואן וכל שבוע סיפרה לי משהו אחר מהסמינרים. חודשיים לפני המיונים כבר הכרתי בעל פה את כל הסרטונים שקיימים ביו-טיוב ובפייסבוק על המשלחת, על הקרוואן. הייתי יכולה לשבת שעות מול המחשב או עם משלחיסטים ולגלות עוד ולראות את החוויה דרך עיניה של המשלחות הקודמות, ורק נותר לי לקוות שאני אזכה להיות חלק מהמשלחת הבאה.
בחודש נובמבר היו המיונים השבטיים, ואחרי חודש מצאתי את עצמי במיונים ההנהגתיים. יום אחרי המיונים התקשר המרכז ואמר "את פותחת יומן? 9-10 לינואר, מיונים תנועתיים למשלחת". אני לא יכולה לתאר את ההתרגשות, וזה אפילו לא אמר שכבר התקבלתי.. המיון התנועתי היה מפחיד, מעשיר, מהנה, כל כך הרבה רגשות ולחצים בתוך פחות מ48 שעות. שלושה ימים אחרי המיון התקשרתי ומהצד של הטלפון שמעתי "מזל טוב, את בקרוואן". הייתי בטוחה שאני מדמיינת, לקח לי זמן לעכל שהחלום שלי מתחיל להתגשם מאותו הרגע... זכיתי בחמישה חודשים של סמינרים שחיכיתי להם משבוע לשבוע, והדובדבן שבקצפת- הקיץ עם קרוואן רימון המדהימים.
תחילת התהליך הייתה קשה. פתאום להיעדר מהבית בסופי שבוע, לא לאכול ארוחות שישי עם המשפחה ולצאת בערב עם חברים.. אבל אחרי שלושה שבועות כבר הייתי מחכה שהשבוע ייגמר כדי שיגיע הסמינר ואני אפגוש את ה39 חברים הכי מצחיקים שיש. בכל רגע עם האנשים האלה יכולתי להתנתק מכל מה שיש בחוץ, ופשוט ליהנות. סמינר הקלטות בפורים (אני לא חושבת שהיו ארבעה ימים שבהם צחקתי כל כך הרבה), סמינר פסח- שבוע מטורף של חזרות אינטנסיביות לקראת הופעת הבכורה בארץ מול ההורים, וכמובן – הופעות הפרידה. אני לא יכולה לתאר את כמות ההתלהבות וגאווה שהיו בי ברגע שעליתי על הבמה. ואפילו עוד לא יצאנו לדרך האמיתית..
תוך שבועיים עלינו למטוס, והמראנו לארה"ב לקראת החלום האמיתי. כל הקושי והגעגועים הביתה מתגמדים לעומת החוויה העצומה שעברנו. לא האמנתי שזו באמת אני שיושבת בוואן, מייצגת ומופיעה בקהילות ובמחנות. פתאום זה לא קרוואן 2007 או 2008 שהכרתי כל כך טוב מהתמונות והסרטונים, זה קרוואן רימון ואני באמת חלק ממנו, יחד עם יובי, ניל, אוריאן, ריקי, דן, תומר, רועי, פאפי, אסף, שי ושירן. זו בהחלט הייתה הזדמנות וחוויה של פעם בחיים שלא תחזור על עצמה...
שביעיסטים.. יש לכם בחודש הקרוב את ההזדמנות לנסות להיות חלק מהפרויקט המדהים הזה, אני מבטיחה לכם שכל דבר שתנסו לחשוב עליו – מחנה קיץ, קיץ עם החברים בארץ, להפסיד בגרויות או כל דבר אחר – לא יעלה על גודל החוויה שתוכלו לעבור במשלחת.
אתם יותר ממוזמנים לפנות אליי באמת בכל שאלה והתלבטות על המיונים, התהליך, הקיץ או כל דבר.. אני אשמח לעזור J (stavyariv@gmail.com)
 
קרוואן 2009, תודה על התקופה הכי יפה בחיים,
הייתי מתחילה ממחר הכל מההתחלה... 3>

[ שלח כתבה ]

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 2 תגובות | הוספת תגובה


1. אהובתי
נכתב על ידי אוריאן מינצברג משבט פולג בתאריך 26/10/2009 בשעה 21:02
2. אהובה שלי!!!!
נכתב על ידי יובל יער משבט ראשונים בתאריך 18/11/2009 בשעה 11:32