zofim.org.il
  
 


 
מחלקת קשרים בינלאומיים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת קשרים בינלאומיים » ארכיון הכתבות » כתבה: האזרחות שלכם

תמונת מגזין האזרחות שלכם פורסם על ידי שרון ולבסקי
בתאריך 30/11/2009
בכתבה זו צפו 1898 גולשים

הסיפור שלי עם המשלחת לארה"ב התחיל ממש לפני שנתיים כשמישהו אמר "משלחת.. ארה"ב.. ישראל.. שביעיסטים.." ולא ממש הבנתי במה מדובר. תאריך המיונים התקרב ושמיניסטית מהשבט שלי שהייתה במשלחת שנה קודם באה לדבר עם השכבה שלי. זה לא סוד שהמשלחת היא לא הדבר הכי נחשק בהנהגת ת"א ויש הרבה שגם לא שמעו עליה אף פעם. אז שמענו כמה הסברים.. שלושה חודשים בארה"ב.. "וואו" "אדיר" "איך הסתדרת??" "איזה אומץ ככה לעזוב..אני לא הייתי מסוגל". על רובנו זה חלף במהרה.

 
החלטתי שהעניין דורש בירור וחייבת להיות סיבה מספיק טובה לדבר שנמשך כל כך הרבה זמן... קראתי כמה כתבות ואז היה לי ברור ממש מה להפסיד... למיונים כדאי ללכת אפילו רק כדי לראות על מה מדובר.
סמינר ראשון, שיחה עם מנהל המשלחת דאז- יהודה סיטון, הרבה מילים גדולות, אינספור חששות...
פגישה עם הקרוואן הקודם...זהו זה.. אנחנו יוצאים למסע שבו הכל יכול לקרות, נכנסנו ל"משפחת הקרוואן". שבוע אחר כך היה סמינר לכל המשלחת ומהר מאוד הדברים החלו להתבהר.. אין איחורים, חאקי במכנסיים. המשמעת הייתה רצינית...אבל בדיעבד, גם הכרחית.
 
היו לי שלושה חודשים מרתקים. עברנו בין 17 מדינות, החל מניו יורק ועד למקומות שבחיים לא חשבתי שאגיע אליהם כמו אינדיאנה, טנסי ועוד מדינות ברחבי ה mid-west.
כולנו ידענו שהרבה מוטל על כתפנו ולא היססנו לרגע להרגיש משמעותיים..יצא לנו לא פעם לדבר עם ילדים בגילאי גן ולספר להם שלא, אנחנו לא רוכבים על גמלים, וכן גם לנו יש "מקדונלדס" ו"כוכב נולד" בטלוויזיה, ושאולי כדאי להם לקפוץ פעם לעשות סיבוב.. אבל תסכימו איתי שלא זה עיקר העניין.
נסענו כדי לדבר עם האנשים. עם הסבים, הסבתות, המשפחות המארחות, עם הנוער. לשמוע כמה הם מתרגשים מהטיול לישראל שהם הולכים לעשות אחרי התיכון וגם לשמוע אותם מהססים קצת אבל מבטיחים לשמור על קשר ולהיות יותר מעודכנים.. נסענו להביא להם את ישראל הצעירה, היפה וכן גם המכוערת לפעמים. הבאנו להם את ישראל האמיתית. לא זו שהם רואים בטלוויזיה ובעיתונים. לא הסתרנו כלום. והם התרגשו, החזיקו לנו את היד. וביקשו בכל נפשם רק שנשמור על עצמנו.
 
 
 
כל כך הרבה תחושות ומחשבות התעוררו בנו בקיץ הזה, וכל פעם שהגענו למקום חדש היו לנו פרפרים בבטן והתרגשנו שוב ושוב "לעשות שליחות". לא פעם יצא לי לעצור את הנשימה ולא להאמין לדברים שקרו סביבי. להתרחשויות הקטנות בתוך הוואן. לקשרים המדהימים עם המשפחות שאירחו אותנו. וגם לשיחות עם אלה שסתם פגשנו בדרך ותחושת המחויבות והשליחות שוב פרצה מתוכנו...
 
בגיל 16 המדינה מעניקה לנו תעודת זהות, מגדירה אותנו רשמית כאזרחים. משם, זה כבר בידיים שלנו.
האזרחות שלכם לא חייבת להתחיל כשתהיו "מבוגרים" ותוכלו להצביע בבחירות..היא יכולה להתחיל כבר עכשיו אם תרצו..
 
בגדול- לייצג את המדינה. ובמילים קצת פחות מפוצצות- את עצמכם, את הצופים שלכם ואת ישראל שלכם.
 
חשוב שתדעו, שתהיו מודעים לעוד פרויקט מדהים שמתנהל אי שם מתחת לאפנו כחלק מתנועת הצופים.
 
אל תפחדו להתעניין, לשאול ואולי גם לנסות וללכת על זה.
 
שרון ולבסקי
קרוואן מירון 2008
בוגרת שבט אביב בהנהגת תל אביב
שינשינית בגרעין אנ"ת

[ שלח כתבה ]

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 1 תגובות | הוספת תגובה


1. ואוו
נכתב על ידי יובל עמית משבט נוה מגן בתאריך 1/12/2009 בשעה 12:33