zofim.org.il
  
 


 
אתר ט
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר ט"ו בשבט » כתבה: האסיפה המכוננת - כנסת ישראל

תמונת מגזין האסיפה המכוננת - כנסת ישראל פורסם על ידי "צופים ברשת"
בתאריך 22/1/2012
בכתבה זו צפו 3038 גולשים

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה

נאומו של נשיא מדינת ישראל הראשון, ד"ר חיים וייצמן, בישיבת הפתיחה של האסיפה המכוננת, ט"ו בשבט תש"ט (14 פברואר 1949)

 

ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האסיפה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים.

ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלהי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל ויסורים.

מעמד זה הוא פרי ההתעוררות הכבירה של הרצון הלאומי שקמה בעמנו בדורות האחרונים. לפני כשבעים שנה היה האות. מיטב בני האומה, מנהיגי הדור הנעלמים והאלמוגים, קמו להגשים את חלום הדורות של שיבת ציון וחידוש הקוממיות הלאומית.

בשתי דרכים פעל מאמץ ההגשמה.
הראשונה היתה דרך התעוררות הלבבות, השיבה למקורות הרוח של המסורת היהודית, החייאת השפה והספרות העברית, כינוס כוחות העם הפזורים לאגודה אחת, פעולת חינוך ותעמולה, הכרזה בשער-בת-רבים על זכותנו ההיסטורית ורכישת עזרתם ותמיכתם של שליטי עולם. שני כינוסים גדולים שימשו תחנות מכריעות בדרך הזאת: ועידת קאטוביץ והקונגרס הציוני הראשון.

הדרך הזאת הביאה לידי יצירת ההסתדרות הציונית העולמית, זה בית-היוצר למפעל ההגשמה, ולהקמת הסוכנות היהודית, זהו המוסד המדיני העליון והמכשיר ההתיישבותי הגדול של התנועה הציונית, אשר בביתה אנו מתכנסים הערב.

 בלשון החוזה הגדול של המדינה היהודית בתקופתנו, היתה זו מדינה יהודית בדרך. בלכתנו בדרך ההיא השגנו את הצהרת בלפור, זו ההכרה החיצונית הראשונה בזכותנו לתקומה לאומית בארץ אבות.

הדרך השניה היתה דרך המעשה החי והמגשים, בה הלכו אלה שקצרה רוחם לחכות לריכוז כוחות העם בגולה ולהכרת אחרים בזכותו. הם ביקשו לדחוק את הקץ — העפילו לעלות לארץ וחתרו להביא גאולה לעמם בפועל כפיהם ממש, בזיעת אפם ובדמם. אלה היו החלוצים הראשונים, הביל"ויים וכל החונים על דגלם, מפלסי נתיבות העליה ומניחי יסודות הבנין. בעקבותיהם הלכו דורות העליה וההתיישבות הבאים, עד שנוצר הישוב רב-האונים הזה אשר בחלבו ובדמו, בזכות גבורתם וקרבנותיהם של בניו, הקים את מדינת-ישראל.

אף ההולכים בדרך השניה יצרו מסגרות של אירגון ומוסדות לשלטון עצמי — ועדי המושבות והערים, כינוסי הישוב החדש, אסיפת-הנבחרים והוועד הלאומי, שגם הוא שכן בבית הזה.

שתי הדרכים נתאחדו זה מכבר וכשתי זרועות של גוף אחד חיזקו זו את זו, עד שבא היום הגדול שמלפני תשעה חדשים, יום ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948, בו הכרזנו על עצמאותנו ועל הקמת מדינתנו — ותהי אחדות שני היסודות שלמה.

בימים ההם, כשמסביבנו דם ואש ותימרות עשן, מלחמת ערב לנו מבחוץ ותוהו שהוריש שלטון המנדט מבית, לא יכולנו לערוך בחירות ולהקים את המדינה על יסודות של קבע. הוקם שלטון זמני, מורכב ממוסד מחוקק ומוסד מבצע, ששאב את סמכותו מבחירות קודמות. בשלטון הזמני הזה התחברו והתמזגו יחד שני המוסדות העליונים הקודמים — הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי. 

היום אנו ניצבים על סף תקופה חדשה. יצאנו מפרוזדור המשטר הזמני ואנו נכנסים לטרקלין של המשטר הדמוקראטי המסודר והקבוע. הכנסת הזאת נבחרה ע"י כל קהל אזרחי ישראל. רצון העם כולו בא לידי ביטוי חפשי ומלא בבחירות האלו. אנו ניגשים להקים את בניננו הממלכתי על יסודות הוגנים ואיתנים — יסודות של חופש, שויון, אחריות הדדית ומשמעת משותפת. לא עוד ישוב של שבט חלוצים בודד הכפוף לשלטון זר בחר בכנסת הזאת. היא נבחרה ע"י עם עצמאי היושב בארצו החפשית.

את העם הזה יש לראות כקיבוץ גלויות, כי אין עדה יהודית ברחבי תבל שאין ליוצאיה חלק במדינת-ישראל. בעצם הימים האלה, לאשרנו ולשמחת לבנו, נכנסים בשערי הארץ הפתוחים לרווחה אלפים ורבבות מאחינו הבאים מארצות קרובות ורחוקות. אנו תקוה ותפילה, כי קיבוץ גלויות זה ילך ויתרחב ויקיף המונים יותר ויותר גדולים של בני עמנו, אשר יכו פה שורש ויטו שכם עם כולנו לבנין מדינת-ישראל ולהפרחת שממותיה. נעלה את משאת נפשנו זאת בראש מעיינינו ונכוון אליה את כל הגיגינו ומעשינו.

מה כבדה האחריות המוטלת על הבית הזה. את הדבר שהתחלנו באותו יום לפני תשעה ירחים אנו משלימים הערב: חידוש ממלכת ישראל. אנו משתמשים בדפוסים של חיי מדינה שנתגבשו במסורת העולם הנאור של זמננו, אבל אנו יודעים היטב כי דפוסים אלה אוצרים בקרבם מרוח מורשת ישראל.

בעולם הקדמון נשאה ארצנו הקטנה הזאת את דגל המרד הרוחני נגד שלטון העריצות וכוח הזרוע שהשתולל סביבה. תורת ישראל וחזון נביאי ישראל קבעו מוסר חדש ביחסי אדם והנהיגו משטר חדש בחיי החברה האנושית. סמכות המלך בישראל היתה מוגבלת ע"י התורה והמסורת. נביאי ישראל לא נרתעו מלדבר משפטים עם מלכים ורוזנים ובשבט לשונם הגנו על עני ומקופח, גר ועבד, יתום ואלמנה.

עצם מוסד המלוכה היה למורת-רוח למאשריה הרוחניים של האומה. "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, ה' ימשול בכם", קורא השופט באזני העם. אזהרת הנביא איש הרמה על סכנות העריצות מצלצלת באזני העם עד דור אחרון.

התקוממות זו נגד שלטון יחיד בישראל מקורה ברעיון הנעלה, שאומה בת-חורין המקבלת עליה מרותו של חוק ומשפט צדק אינה זקוקה לשום כפייה מלמעלה למען תוכל לחיות חיי חברה מתוקנים. אם עיקר שרשה של חוקת המדינה החדישה היא בהגבלת סמכותו של המלך, הרי המשטר הקדמון של העם העברי אב הוא לחוקות העולם הנאור.

והנה נפל בגורלו של דורנו זה לחדש את שלשלת חיי החרות שנותקה בזרוע עריצים לפני כאלף ותשע מאות שנה. אינני יודע במה זכה דוקא דורנו זה שיבוא לידו לקיים את המאוויים והכיסופים של כל הדורות הקודמים שנמקו בחשכת הגלות. אפשר זכינו לכך בשל כל התלאות והפורענויות, הסבל והייסורים, שהיו מנתחלקנו בשבעים השנים האחרונות, עת נגדע מגוף עמנו אבר אחר אבר עד שהושמד באחרונה שליש העם כולו. אין אומה בעולם שנתנסתה בייסורים ובעינויים כמונו, עד שנתקיים בנו סוף-סוף חזון שאר-ישוב. אבל מפני שאנחנו השאר, אחריות כפולה ומכופלת רובצת עלינו. מוטל עלינו למלא את החלל הנורא שנוצר בחיי עמנו עם רצח טובי בניו, נוצרי רוחו ונושאי תרבותו.

אנחנו העם שנתן פעם לעולם כולו את בשורת הרוח שהיתה ליסוד התרבות האנושית. עינו הבוחנת של העולם צופה עכשיו אלינו לראות איזו דרך נבור לנו בסידור חיינו, מה דמות נעצב למדינה שלנו. אזנו קשובה לשמוע אם תצא בשורה חדשה מציון ומה תהיה הבשורה.

אכן לא קלים הם חבלי הלידה של בשורה חדשה. בשורת הרוח היוצר רואה אור רק לאחר הרבה עמל ויגיעה, סבל ותלאה. כוח היצירה של עמנו עומד במבחן חדש וחמור. חוקת-יסוד זו שהוטל על הכנסת לקבוע לישראל היא אבן-בוחן ראשית.

לאחר שהשתתפנו במלחמות הרוח הגדולות של המין האנושי כולו, לאחר שמסרנו את נפשנו ושפכנו דמנו על שחרור עמים רבים, כבשנו לנו את הזכות לעמול וליצור לביטוי עצמיותנו הלאומית, ובאומה חפשית ושוותזכויות לתרום את תרומתנו לאוצר הרוח של העולם כולו.

הבה ונשקוד קודם כל להגדיל את כוח יצירתנו ע"י הרמת קרן המדע והמחקר במדינת-ישראל. מדע ומחקר הם יסודות היצירה האנושית כולה. את כל החיל שעשינו במדע ובמחקר בקרב אומות העולם עלינו לגייס עכשיו לבנין מולדתנו. אך עם כל החשיבות המכרעת של המדע לא בו בלבד ניוושע. עלינו לבנות גשר חדש בין המדע לבין רוח האדם. "באין חזון ייפרע עם", ועדים אנו לאן מובילה ההתקדמות המדעית שאין חופף עליה חזון מוסרי: אל הפצצה האטומית המאיימת להחריב תבל ויושבי בה.

כל ימי עמלתי וחתרתי לעשות את המדע והמחקר יסוד למפעלנו הלאומי. אבל ידעתי גם ידעתי כי מעל למדע יש ערכים נשגבים אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות — ערכי צדק ויושר, שלום ואחוה.

"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
יום גדול היום הזה בחיינו. אל ייחשב הדבר לנו ליהירות יתירה, אם נאמר כי יום גדול הוא גם בחיי העולם. בשורת עידוד ותקוה טובה יוצאת בשעה זו מן הבית הזה, מעיר הקודש הזאת, לכל הנרדפים והמדוכאים בעולם כולו הנאבקים על חרות ושויון. יש שכר למלחמת מצוה. אם אנחנו, העם הדווי והסחוף, המדולדל והנדכא, זכינו למעמד זה, יש תקוה לאחריתם של כל הנושאים נפשם לדין צדק.

מן הבית הזה, מעיר הקודש הזאת, בשעה הגדולה הזאת, אנו שולחים ברכת-אחים לכל פזורי עמנו הנידחים בקצווי תבל. אנו מושיטים ידנו לשלום עם המדינות השכנות, לידידות עם כל אומות העולם השוחרות שלום. ברכתנו ותודתנו שלוחות לכל המדינות הגדולות והקטנות שהכירו בישראל, ואנו מקדמים בברכה נלבבת את נציגי המדינות הזרות וראשי הדתות שהואילו לכבד את המעמד הזה בנוכחותם.

אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם. מי יתן והיינו כולנו ראויים לגודל השעה ולכובד האחריות.

ובטרם ניגש לעבודתנו נעלה בזכרוננו את מנהיגי העם ומוריו, אבות התנועה וקברניטי המפעל, אשר חזונם ופעלם הביאונו עד למעמד הזה. נפקוד במיוחד את מנהיג התנועה, יוצר הציונות המדינית, תיאודור הרצל; את חברו, תובע עלבון עמו, מאכס נורדוי; את נחום סוקולוב; את מורנו-מוכיחנו אחד-העם; את גאון שירתנו ותרבותנו הלאומית חיים-נחמן ביאליק; את מחייה לשוננו העברית, אליעזר בן-יהודה; את עמוד הנאמנות לציון, מנחם אוסישקין; את פאר יהדות ארצות הברית, לואיס בראנדייס; את הנדיב הגדול, אבי ההתיישבות, אדמונד רוטשילד.

ייזכרו כל אחינו ואחיותינו, בישוב ובתנועה הציונית, שהלכו לעולמם ולא זכו להגיע אתנו יחד עד הלום. נעמוד דום ונפקוד ברטט של קדושה את זכר בנינו ובנותינו, היקרים והאהובים, אשר בגבורת עלומים מסרו את נפשם על תקומת מדינת-ישראל והגנתה.

הכנסת הראשונה למדינת-ישראל פתוחה!

 



קובץ נלווה:  קובץ נלווה  סיכום ישיבת הפתיחה של האסיפה המכוננת (623 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה