zofim.org.il
  
 


 
אתר יום השואה/הזיכרון/העצמאות
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר יום השואה/הזיכרון/העצמאות » ארכיון הכתבות » כתבה: סיפורה המופלא של יהדות זקינטוס!

תמונת מגזין סיפורה המופלא של יהדות זקינטוס! פורסם על ידי ''צופים ברשת''
בתאריך 13/4/2012
בכתבה זו צפו 4936 גולשים
נכתב במקור על-ידי אילנה גוטליב ופורסם כאן

הייתי צריכה הפסקה, אחר סמסטר ארוך ומתיש. המשפחה שלי שהתה באותו הזמן בקצה הדרומי של חצי האי הבלקני, באי קטן ובלתי ידוע ביוון. החלטתי להצטרף אליהם. טסנו מתל אביב לאתונה. מאתונה המשכנו בטיסה לאי זקינטוס (הידוע בכינויו "Fiore di Levant" "פרח המזרח") וגם בשמו האיטלקי - זנטה.

כמו כל תייר, קראתי במהלך הנסיעה את מדריך הנסיעות, ולמדתי קצת על ההיסטוריה, החקלאות, מזג האוויר, ולבסוף גם על מקורות הפואטיקה של ההמנון הלאומי. לא קראתי מילה אחת על מה שאני באמת עתידה לגלות על האי. הנסיעה משדה התעופה אל הווילה שלנו נמשכה דקות אחדות. ממישור החוף, נסענו דרך הכפר במסלול עקלקל אל היעד.

גברת זקנה, שנראתה כמו כפרייה יוונית טיפוסית, לבושה כולה בשחור, קיבלה את פנינו בחיוך חם. היא עשתה לנו סיור סביב האחוזה האהובה שלה (ניכר היה שהמקום הזה היה מקור גאוותה). לאחר מכן ערכה לנו גם סיור קצר בביתה (מעוצב כולו בסגנון ישן: חדרי שינה, סלון ושירותים). במטבח, הבחנו בקדרות התבשילים האותנטיים (בסגנון יווני) שהיו תלויות מעל התנור הישן. כל אלה הוצעו לנו לשימוש. הסברנו לה כי מסיבות דתיות, למרבה הצער, לא נוכל להשתמש בכלי המטבח שלה אך אין לנו בעיה מאחר והבאנו כלים משלנו.

זה הרגע שבו הכל התחיל.

היא נראתה מבולבלת. היא הסתכלה על אבא שלי, ולפתע אורו עיניה. היא הבחינה בכיפה שלו. ביקשה מאיתנו ללכת בעקבותיה החוצה אל הגינה. מנקודת הגובה שבה עמדנו, ראינו נוף נפלא של אוקיינוס ואוניות. אבל היא הצביעה לכיוון אחר לגמרי.

"הביטו לשם, בבקשה!" היא אמרה והצביעה לכיוון הגבעות, ורצתה לדעת מה אנחנו רואים. "עצים, צמחיה", אמרנו. "תסתכלו שוב ותתמקדו!" דרשה. "משהו לא מזוהה שנראה כמו שיניים, נקודות לבנות", אבא שלי אמר. היא הביטה בנו לרגע ארוך ואמרה: "זה בית הקברות היהודי". הייתי המומה. כולנו היינו המומים. היינו כאן על אי בודד ביוון. מי שמע על יהודים במקום? ניסיתי להעלות זיכרונות על סיפורים וחוויות ששמעתי מהחברים שביקרו כאן. דבר לא עלה בדעתי. מרגע זה עד שעזבתי את יוון, חופשת קיץ מרגיעה ושתיית "אוזו" על החוף, הפכה למסע מרתק, שבסופו חשפתי סיפור בלתי נשכח.

למחרת בבוקר, עליתי על ה"טוסטוס" השכור שלי, ונסעתי לבית הקברות. הצמרמורת שעברה בי התחילה כשראיתי לראשונה את ה"מגן דוד" על השער השחור הקטן. הרעד התגבר כשנכנסתי לתחומי בית הקברות.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה