zofim.org.il
  
 


 
אתר יום השואה/הזיכרון/העצמאות
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר יום השואה/הזיכרון/העצמאות » ארכיון הכתבות » כתבה: מצחיק רצח!

תמונת מגזין מצחיק רצח! פורסם על ידי דניאל רגבי
בתאריך 19/4/2012
בכתבה זו צפו 13513 גולשים

כל שנה, ביום הזה ממש, אני עומד בצפירה.

ואני חושב, אני באמת חושב עליהם, וכואב לי בלב, באמת כואב לי, ואני חושב על לזכור, ואני זוכר, אני באמת זוכר, ואני יודע שאסור לתת לזה לקרות שוב, אני באמת יודע - אני כזה גיבור, אני כזה גיבור שאני עומד דקה ושותק ולמחרת ממשיך לספר את אותן בדיחות נוראיות, סדיסטיות ואכזריות שנקראות "בדיחות שואה", אני ממש גיבור שבתיאוריה אני מכבד אותם, אך בפועל אני לא חושב עליהם יותר מדי - להגיד ש"לחשוב עליהם כל הזמן זה בלתי אפשרי" ו"צריך להמשיך בחיים" זה נכון, אבל גם להגיד שצריך ללמוד לקחים זה נכון - ולצערי זה לא קורה.

לצערי, חבריי ואני בתוכם, חושבים שהבדיחה הבאה מצחיקה - "מה כותב ילד יהודי בסטאטוס בפייסבוק? - עם חברים על האש." - מצחיק מאד, אז זהו שלא.

זה לא היה מצחיק אם יהודייה ש"זכתה" לראות את בנה נשרף על האש, זה לא היה מצחיק בת יהודייה שראתה את אביה נחנק מהעשן, וזה ממש לא היה מצחיק אתכם אם הייתם יודעים שאתם הולכים למות רק כדי שבעוד כמה שנים יצחקו על זה.

אז אני מפסיק. אני מפסיק עכשיו, ואני מבקש מכולכם, תפסיקו גם.

יש מספיק דברים מצחיקים בעולם, מספיק דברים שיכולים לגרום לכם לחייך - אל תבזו את הנושא הכאוב ביותר בהיסטוריה האנושית בחיוכים שלכם, חוץ מזה יש מספיק אנשים שמבזים את השואה בלי העזרה שלנו – זה לא סוד שמשמרות המהפכה באיראן מכחישות מה שקרה שם, גלוחי הראש בספרד מצדיקים את מה שקרה שם, והקו קלאקס קלאן בארצות הברית מאוכזב שהנאצים נכשלו לסיים את מה שקרה שם, וזה רק קצה הקרחון – ראש המפלגה השלישית בגודלה בצרפת גברת מארין לה-פן היא בתו של אחד ממכחישי השואה הגדולים שהיו ואיך אומרים "התפוח לא נפל רחוק מהעץ", בקיצור יש לנו מספיק צרות גם ככה, בואו נקל על עצמנו.

ומה בסך הכול אני מבקש? אני מסכים שלא כולם יכולים או צריכים לבכות בכל פעם שמזכירים את הנושא. אני מסכים שלא לכולם זה קרוב באותה מידה, אני אפילו מסכים שהצחוק היא הדרך הטובה ביותר להתגבר על כאב; אבל לא על הכאב הזה, אני מבקש שלא תתגברו עליו, אני מבקש שלא תתנו לפצע להגליד לגמרי ולהפוך לצלקת נשכחת, אני מבקש שתגרדו אותו מדיי פעם על מנת שתוכלו לזכור כמה אתם לא רוצים להיפצע שוב, וכמה אתם לא(!) פשוט לא, לא יכולים לצחוק על הנושא הזה.

"לזכור ולעולם לא לשכוח" זאת סיסמא יפה אבל האמת שהייתי משנה אותה טיפה; הייתי משנה אותה ל - "לזכור, לכבד ולעולם לא לשכוח", רק ככה הייתי יכול להסתכל לאחור אל חיי, להישיר מבט ולהגיד בראש מורם ונטול חרטות - "זכרתי.".

 

דניאל רגבי – מדריך קורס חמישיות, שמיניסט בשבט צופי הירקון, הנהגת רמת גן. 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה