zofim.org.il
  
 


 
מחלקת הדרכה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת הדרכה » ארכיון הכתבות » כתבה: סמארטפונים בצופים – קללה או ברכה?

תמונת מגזין סמארטפונים בצופים – קללה או ברכה? פורסם על ידי צוות האתר
בתאריך 21/4/2014
בכתבה זו צפו 2724 גולשים
נכתב במקור על-ידי גארי באטלר ופורסם כאן

 סמארטפונים בצופים – קללה או ברכה? 

יש לי הרבה שיחות לאחרונה עם חברים - האם צריך לאפשר שימוש בטלפונים חכמים ("סמארטפונים") במסגרת פעילות צופית. אחד העובדים שלנו שיתף איתי את העובדה שכשהבן שלו מגיע לפעילות צופית, המדריך שלו לוקח לו את הטלפון הסלולרי ומחזיר רק בסוף הפעולה.

האם השימוש בטלפון חכם כחלק מפעילות צופית משבש את החוויה, או יכול לשמש כ"תרופה" כדי להפוך את החוויה הצופית לרלוונטית יותר עבור בני הנוער של היום? המחשבה הזאת ליוותה אותי זמן רב וגרמה לי לחשוב עליה לעומק.

לפעמים כדי למצוא את התשובה לכל הדיונים האלה וכדי להתקדם, צריך לחזור אחורה.
אחד הציטוטים היותר מעניינים של באדן פאוול הוא:
"דייג לא מלביש על קרס החכה פיתיון שהוא אוהב, אלא פיתיון שהדג אוהב." ככה גם עם חניכים...

הציטוט הזה גרם לי לחשוב על חשיבות היכולת להתחבר לחניכים שלנו בדור הנוכחי.

כשאני הייתי חניך צעיר, לפני שנים רבות, אני זוכר שלכולם הייתה סכין שימושית מתקפלת בכיס כשהיינו יוצאים לפעילות צופית בשטח. זהו כלי מאוד שימושי.
עם הזמן, הסכינים\אולרים נהיו מאוד מתוחכמות עם שיפורים שהוסיפו להם כמו פותחן שימורים, להבים מיוחדות לחיתוך חבל, פנס, פינצטה ואפילו קיסמי שיניים!

לאחר מכן כשהייתי מדריך בעצמי, הרגשתי שזו חובתי לוודא שכל החניכים שלנו מיומנים ומנוסים בשימוש בסכין\אולר. אחרי הכול, זה עלול להיות מאוד מסוכן. במקרים מסוימים, אם חניך לא היה משתמש בסכין בצורה ראויה, היא הייתה נלקחת ממנו לזמן מה.

אבל בואו נחזור לסמארטפונים – בשימוש לא נכון ולא מושכל הם בטח יזיקו לחוויה הצופית, אך בשימוש נכון של הפוטנציאל שבמכשיר > הדבר יכול להוביל לחוויה צופית נפלאה!

למה אני מתכוון?
לבטח זה יותר קל ללמוד על ניווטים והתמצאות עם הסמארטפון מאשר עם מצפן, הגישה לסרטוני וידאו יכולה בוודאות להקל על לימוד של מיומנויות צופיות והאפליקציות החדשניות הקשורות לצפייה בכוכבים גורמות לחוויה הזו להיות עוצמתית ומובנת לחניכים הרבה יותר.
וכמובן שיש גם את האפשרות לפנס, הגישה הקלה למתכוני בישול בשטח וכל המידע הקשור לעזרה ראשונה שהאולר מפעם יכול לגרום...
J

כל האפשרויות האלה ממש מעולות, אבל שום דבר לא משתווה לאפשרות החשובה ביותר לדעתי בקשר עם בני נוער היום > האפשרות "ללכוד" זיכרונות.

לצערי, אין לי הרבה זיכרונות מימי כחניך צעיר. בזמנו, לא לכל חניך הייתה גישה למצלמה.
בעזרת הטלפון החכם, הצופה יכול לתפוס כל כך הרבה רגעים משמעותיים שלא יוכל להשיג בשום מקום אחר. זיכרונות שאפשר לשתף עם משפחה, חברים ויום אחד גם עם הילדים....

אני חושב שזה קל ליפול למלכודת שבה צריך להחיות את החוויה שלנו מפעם דרך החניכים הצעירים של היום. החניכים היום צריכים "פתיון" אחר אם אנחנו רוצים לתקשר איתם.

האתגרים והמשימות שלנו – ערכים, מנהיגות, פיתוח אישי וקבוצתי וכל השאר, לא השתנו מאז המחנה הצופי הראשון לפני יותר מ100 שנה... אלה רק החוויות והמתודות שהשתנו, שכל דור חניכים מוצא כמעניינות יותר בעבורו.

שלכם,

-גארי באטלר-

סגן ראש ארגון הBoy Scouts בארה"ב, "צופה בכיר" ומנהל תפעול ראשי


ומה אתם חושבים?
מסכימים עם גארי?
הגיבו לכתבה זו ושתפו אותנו בדעתכם ובדרכים היצירתיות שלכם להתמודדות
עם סמארטפונים בימי הפעילות ובטיולים.

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה