zofim.org.il
  
 


 
גרעין במדבר
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » גרעין במדבר » ארכיון הכתבות » כתבה: עיד אל אדחה אצל מוהנד

תמונת מגזין עיד אל אדחה אצל מוהנד פורסם על ידי ניצן בן אריה
בתאריך 15/10/2014
בכתבה זו צפו 1764 גולשים

 רק לפני חודש וחצי נכנסתי לשנת שירות, כשאני יודעת כבר למעלה מחצי שנה מה אני הולכת לעשות בה, ופחות או יותר עם מי אני הולכת לעבור את השנה.

ובכל זאת ההתחלה היא שוק רציני. ומעבר לשוק הרגיל של כניסה לקומונה, וכל מה שכרוך בזה, בגרעין שלנו – גרעין במדבר, עוברים שוק נוסף לאורך השנה כולה – השוק התרבותי.

 בדיוק השבוע חגגו השותפים הבדואים שלנו את חג הקורבן - איד אלאדחה. וכמו שאולי כבר שמעתם, הבדואים אוהבים לארח, והזמינו אותו לחגוג איתם את החג. וכמובן שאנחנו נעננו להצעה, כי בתכלס בשביל זה אנחנו פה השנה. אז ככה היה -


פגשנו את השותפים בתחנה מרכזית באר שבע, בערך 10 דקות נסיעה מהקומונה. ומשם לקחנו אוטובוס ללקיה, כפר בדואי גדול יחסית, קרוב לבאר שבע. הנסיעה לקחה כמעט שעה כשאנחנו נוסעים בין כפרים שונים באזור שכל הנוסעים באוטובוס מלבדנו הם בדואים מוסלמים, עם כיסויי ראש ובגדים ארוכים מסורתיים.
מוהנד, אחד השותפים, הוא זה שאירח את כולנו. ירדנו אחריו באחת התחנות שבתוך לקיה ואיך שחשבנו שהגענו, הבנו שטעינו. התחלנו לצעוד ברגל לכיוון הבית שנמצא בפזורה של הכפר – בעצם באמצע המדבר, בלי כלום מסביב. הלכנו כמעט חצי שעה בחום מחניק באמת בלי טיפת מושג איפה אנחנו ולאן אנחנו הולכים, אבל בסופו של דבר הגענו.

 במקום קיבלה אותנו המשפחה של מוהנד, ההורים, האחים הדודים והבני דודים. נכנסו לחדר ענקי שם הם פרסו לנו שולחן ארוך ומסביבו מלא כסאות. ישבנו קצת על שטיחים שעליהם מזרונים וכריות, שיחקנו עם האחים הבני דודים ועוד ילדים מהחמולה, וחיכינו שהאוכל יגיע. אחרי מעט מאוד זמן נדהמנו לגלות כמויות אדירות של אוכל שהכינו במיוחד בשביל הביקור שלנו, מכבשים שנשחטו בחג. השולחן היה מלא במנסף (מאכל בדואי מסורתי של אורז ובשר כבש) ומלא סלטים שונים. אכלנו מהכל והאוכל היה מדהים! אכלנו כל כך הרבה שבאמת כבר לא יכלנו לזוז.

בקושי רב עברנו שוב לשבת על השטיחים עם הכריות, ומיד כשהתיישבנו הגישו לנו לקינוח ערמות של פירות ופיצוחים.

ישבנו שם עוד שעה כשאנחנו פשוט נהנים מהחוויה. מדברים עם השותפות הבדואיות האחרות, עם המשפחה של מוהנד ומשחקים עם הילדים הקטנים שרצו בכל מקום.

 החזרה הביתה לקומונה היית קצת אחרת, השעה הייתה כבר ממש אמצע הצהריים אז אחד הדודים הציע להקפיץ אותנו לתחנת אוטובוס. נדחסנו 9 אנשים באוטו. ובשתי נגלות אחרי נסיעה הזויה על סלעים ומלא טלטולים הגענו לתחנה.

משם הדרך חזרה הייתה רגילה, אבל כל הדרך דיברנו בנינו לא מפסיקים להתלהב מהחוויה שעברנו.

 

 

 

 

על שני משפטים הסכמנו כולנו:
הראשון – "זאת היתה חוויה של פעם בחיים"

השני – "בדיוק בשביל זה בחרתי ללכת לגרעין במדבר"

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה