zofim.org.il
  
 


 
מחלקת קשרים בינלאומיים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת קשרים בינלאומיים » ארכיון הכתבות » כתבה: אז איפה בכלל להתחיל ?

תמונת מגזין אז איפה בכלל להתחיל ? פורסם על ידי שחר גלעדי
בתאריך 12/11/2007
בכתבה זו צפו 2951 גולשים

אז איפה בכלל הכל התחיל?

 

איך אפשר לסכם חוויה שעבורי, הייתה החוויה הכי משמעותית בחיים.

איך זה קרה כל כך מהר? בלי ששמתי לב כבר עברה שנה מאז.

זה התחיל במיונים שבטיים, שבכלל לא ידעתי אם אני רוצה ללכת, עבר להנהגתיים, ואחר כך לתנועתיים... שכן זה אחד הדברים היותר מלחיצים שיכולים להיות... יצאתי מהמיונים בתחושה שאני לא עוברת בשום אופן, אבל שלקחתי חלק בסמינר מעשיר והכרתי המון אנשים חדשים מדהימים אחד אחד.

והנה זה פתאום הגיע. השיחת טלפון ההיא ששינתה את חיי מהקצה לקצה. נכון, כולם אומרים את זה, אבל אין לכם מושג עד כמה זה נכון.

מהרגע שנודע לי שהתקבלתי למשלחת- החיים שלי כבר לא היו אותו דבר.

בסמינר הראשון קיבלתי את השוק של החיים שלי, הדרישות הפחידו את כולנו. לא הבנו לאן אנחנו נכנסים.

מי ששרד את הסמינר הראשון גילה לפתע אנשים מדהימים ומיוחדים אחד אחד, והרגיש גאווה להיות עם האנשים הכל כך טובים האלה ולהיכלל ביניהם.

הסמינרים היו מושקעים, ובאמת שנהניתי בכל אחד ואחד, על אף שהיו קשים.

דיונים מסחררים על זהות יהודית, הרצאות, פעילויות עד הלילה, כשאתה צריך להחזיק את עצמך ערני- ובאותו זמן ללמוד דברים חדשים ולהכיר אנשים טוב יותר.

בלי ששמתי לב הזמן טס, ומצאתי את עצמי על מטוס עם שותפי הנחמד לקיץ בדרך לממפיס.

 

 כולם אומרים את זה, זה היה הקיץ של החיים, בחיים שלא נהניתי ככה... אבל יותר מהכל- בחיים לא הרגשתי שליחות כזו.

בכל יום שעברתי הרגשתי שאני מייצגת את המדינה שלי, כל מהלך שעשיתי, כל שיחה, הכרות, פעילות שעשיתי- הייתה תוך כדי חשיבה על השליחות שאני מבצעת.  

הקשר המדהים הזה שנוצר עם החניכים, עד כדי כך שהם בוכים כשהם מגלים שלא תחזור למחנה בשנה הבאה.

 

ויצירת חברים חדשים- כאלה שנשבעת שהקשר איתם לא יפסיק אף פעם, חברים כאלה שהם לכל החיים ובכית כשאתה עזבת אותם.

הרגשתי שהגעתי לשיא שלי בקיץ כאשר אדם יהודי, מבוגר, ניגש אלי ואמר לי שבכל פעם שאני ושי עושים משהו- זה גורם לו להתגאות בזה שהוא יהודי.

רק בשביל משפט כזה הקיץ הזה היה שווה- הפסד הבגרויות, מחנה הקיץ, החברים- אחרי משפט כזה, וההרגשה שחלפה בתוכי, הכל באמת היה שווה.

זה חוויה שהלוואי וכולם היו זוכים להיות חלק ממנה. ההרגשה הזאת- שאתה נמצא כל כך רחוק מהבית, אבל מרגיש כל כך קרוב.

המשפחות המדהימות, המחבקות ואוהבות, הרגשתי בבית גם כשהייתי צריכה לעבור כל שבוע למשפחה אחרת, ובכל פעם מחדש. אנשים חמים ואוהבים, שהקשר היחידי שלהם עם מדינת ישראל הוא בעצם- אנחנו.

אנשים שאוהבים את המדינה שלנו על אף שהם לא נמצאים בה- ועוזרים לה משם.

 

 

 

היה מדהים- אין לי מילה אחרת, ואני חייבת לציין, ששום דבר לא היה אותו דבר בלי תהליך ההכנה, שהפך את הקיץ שלי, ושל כולנו למעשה- להרבה יותר משמעותי ומוצלח.

 

שחר גלעדי- MEMPHIS TENESEE DAYCAMP

שבט גנים- צופי גני תקווה

הנהגת דן רמת גן

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 4 תגובות | הוספת תגובה


1. "שותפי הנחמד" = זה אני וופה!!
נכתב על ידי שי עזרא משבט מכבים בתאריך 12/11/2007 בשעה 23:15
2. שחר..
נכתב על ידי ענבר אורן משבט לפיד בתאריך 13/11/2007 בשעה 21:36
3. שליחות לא רק בחו"ל
נכתב על ידי נועם טמיר משבט אריות בתאריך 16/11/2007 בשעה 23:37
4. "היא משלנו ולא ניתן אותה!"
נכתב על ידי ירדן מססה משבט גנים בתאריך 17/11/2007 בשעה 17:05