zofim.org.il
  
 


 
תמונה של השבט
חץ  לוח החדשות דף הבית » גרעין צבר » ארכיון החדשות » ידיעת חדשות

230 משתתפי תוכנית "צופים גרעין צבר" נפגשו עם סגן שר הבטחון פורסם על ידי מיקי
בתאריך 27/10/2010

בתאריך 24.10 התקיים טקס במעמד סגן שר הביטחון, מר מתן וילנאי עבור משתתפי תוכנית "צופים גרעין צבר" במתחם הקריה בתל אביב. בטקס נכחו 235 משתתפי התוכנית אשר יחלו בימים הקרובים את תהליך הגיוס לצבא לאחר שלושה חודשים בהם נקלטו בקיבוצים המאמצים. סגן השר בירך את המשתתפים והצדיע להם על אומץ ליבם וההקרבה הרבה בעצם ההגעה לישראל והרצון לגיוס משמעותי לצה"ל.

 

בין הנואמים בחרנו לצרף את דבריה של נציגת קיבוץ דגניה א', תמר גל-שראי אשר קלטה לאורך השנים שלושה גרעיני צבר בינהם "גרעין עתיד" בשנת 2009

מכובדי, צעירי,שותפי היקרים לעשייה מהאגף הקיבוצי – ברוכים הנמצאים.

לפני מאה שנים אמר תנחום תנפילוב  מראשוני דגניה בדגניה הנוצרת: "בתמונת הפלאים הזאת צריך במרכז לעמוד האדם, האדם היוצר, האדם האוהב...האדם שהוא לב היצירה".

אני תמר , נכדתם של מרים ויוסף ברץ , ממקימי דגניה,  מאמינה  שהם, הסבים שלי ותנחום והחברים שלהם, הבינו את גודל מעשה היצירה שהם עוסקים בו,  ולא ויתרו על פינות אנושיות של מעשים קטנים ביומיום.  בין יתר הדברים היפים שהם עשו, הם הטמיעו בשגרת חיי הקהילה את הפתיחות והכנסת האורחים.

לאורך מאה שנות קיומה של דגניה והתנועה הקיבוצית, ועד היום ממש, עברו בקיבוצים  בכל רחבי הארץ אלפי קבוצות שונות עם מטרות שונות מהארץ ומכל קצוות תבל.

בשני העשורים האחרונים, כן, התכנית ותנועת הצופים חוגגים 20 שנות צבר.. כמעט בגיל של חלק מכם.  התייצבה התנועה הקיבוצית לקריאת תנועת הצופים, משרד הביטחון והצבא ואימצה אתכם, גרעיני צבר, בבתינו, הפרטיים והקיבוציים.

גרעין עתי"ד 2009 של דגניה הוא הגרעין השלישי שלי והרביעי של דגניה.

היום, כשהם כבר שנה בצבא, וההתמודדות עם שגרת לוחמים בפלוגות ותיקות מתבררת כלא פשוטה בכלל – מצד אחד, ומהצד השני  - שלוש בנות בדרך לקצונה, ובן אחד סיים קורס מכים... היום, הם מבינים על מה דיברנו איתם בפרק ההכנה. במה ניסינו לשכנע אותם. היום הם מבינים שהיינו בעדם.

וזה לא עניין של מה בכך.

אתם, בני הגרעינים, בורכתם בצוותים של קיבוצניקים ערכיים ואכפתניקים, שמאחוריהם עומדות קהילות שלמות שמאמינות בערך הנתינה לשם נתינה.

אנחנו נותנים לכם הזדמנות  חדשה לפתוח פרק חדש בחייכם. השאלה היא – מה אתם מתכוונים לעשות עם זה. לאן אתם רוצים שזה ייקח אותכם.

ואין כאן תשובה חד משמעית. כי לכל אחד יש את התשובה האישית. אבל, אלו מכם שישכילו לאמץ את הגרעין והבית החדש הקיבוצי שלכם ויהפכו אותו למשפחה האלטרנטיבית – הדרך לצמיחה אישית והצלחה תהיה יותר קלה.

ביומיום המודרני של מעבר בין תרבויות, המקום שלנו, הקיבוצים, במילוי דפי הפרק החדש של ספר חייכם הוא אקוטי ולא פשוט כלל וכלל.

ואנחנו לא לבד בעניין הזה.

אני מאמינה שאין בעולם עוד מדינה שמעמידה משאבים לאומיים לצורך קליטת עליה והשתלבות בחברה של מהגרים חדשים כמו מדינת ישראל.

איפה עוד בעולם קיים בתוך משרד ביטחון של מדינה שנאבקת על עצם קיומה מיום הכרזתה באו"ם,  אגף שלם שעיסוקו הוא חברה?

במשרד הביטחון, באגף הביטחוני חברתי מטפלים בחיבור הייחודי הזה שבין צבא ועם. מוודאים שהחיבור יהיה ממקום של בניה והצמחה, תוך כדי הקשבה לפרט ועשייה החינוכית.

אתם, גרעיני צבר, מטופלים במשרד בפרטים הגדולים והקטנים. ואתם לעולם לא תדעו מספיק על מה שעושים עבורכם שם.

והצבא. מעמיד לכבודכם סוללה של אנשי מקצוע שעוסקים בכם בזהירות כמשאב אנושי יקר ערך, בשילוב עם שותפות בהיבט החינוכי של התכנית. הם דואגים לחייל אותכם בפאסט פורוורדס. ומנסים לשמור על הפרופורציות המחוייבות שבין החלומות שלכם ליכולות שלכם וכמובן – לצרכי הצבא.

במערכת שעבדה עד היום, אותם קצינים מסורים לרעיון גם נחלצו לעזרתנו כשהשמעתם קולות מצוקה. גם שנה ושנתיים אחרי הגיוס.

אף נער ישראלי רגיל, שגדל כאן לא מקבל את טיפול ה- VIP שאתם מקבלים.

ובנוסף לכל אלו, ישנו משרד הקליטה שמטפל בכם בלוגיסטיקה של מעבר ושינויי מעמד.

ישנו משרד החינוך שמנסה לעזור לכם לחזק את העברית שלכם, כדי שתהיה לכם התחלה יותר טובה. עוד כמה שבועות, כשתלבשו מדים, ותגיעו לשעת ת"ש גמורים מעייפות, ותרגישו שמישהו לחץ לכם על כפתור הדליט של העברית, אולי אז תצטערו שלא התייחסתם לשיעורי העברית בכבוד שהיו ראויים לו.

הסוכנות היהודית פורשת את ידיה הגדולות לקראתכם ותומכת בכל התוכנית – כלכלית ולוגיסטית וחינוכית.

את תנועת הצופים אתם מכירים. כי הם ליקטו אותכם, ניסו למיין אתכם כדי לעזור לכם להצליח, והם אלו שמייצרים עבורכם את מערכת הקורים הענפה הזו. והכל כדי שתוכלו להצליח. הם ביחד עם הצוותים הקיבוציים, הצבאיים ומשרדי הממשלה לא מרפים מהליווי היומיומי.  ואם חס וחלילה תפלו, הנפילה תהיה רכה. הם ואנחנו נהיה שם כדי לראות אותכם מסיימים את התהליך הארוך הזה בדרך להתאשרליותכם כאן בארץ.

כולנו, ביחד,  מעבירים אתכם - בפרק זמן של  בין שלושה לארבעה חודשים – בתוך שרוול מלא בהפתעות, גירויים, צמתי החלטה ועוד מיני חוויות מיוחדות ומעצימות.

מה שבאמת אנחנו עושים זה מנסים להפוך אותכם לקצת יותר ישראלים, ומנסים לתת לכם כלים טובים ויעילים להתמודדות עם ההחלטה שלכם לבוא לארץ ולהתגייס לצבא.

ולמרות שכל מי שנוגע בכם במהלך חודשי המעבר האלו היה כבר בצבא, ויודע קצת על מה שמחכה לכם, הפרק הזה של ההכנה הוא הקשה מכולם. בעיקר, כי, יכולת ההקשבה שלכם, או, הקבלה שלכם – בעייתית.

אתם מגיעים עם חלומות. חלקם קשורים לסרטים שראיתם. חלקם קשורים לדברים שמצאתם באינטרנט. חלקם קשורים לסיפורים של ההורים שלכם, וחלקם קשורים פשוט לגיל שלכם.

אני מאחלת לכם שתשכילו לבחור במסלולי הצלחה בצבא ותדעו להתקדם כל הזמן.  אני מקווה שתמצאו את הדרך הנבונה לבנות לעצמכם בית בקיבוצים שקיבלו אתכם לקרבם. אל תתביישו לבקש עזרה, כי בית חזק בשילוב עם תפקיד בצבא שהולם את היכולות שלכם, זה שילוב מנצח שאיתו תוכלו להתחיל ולבנות לעצמכם את החיים החדשים שלכם כאן.

קחו איתכם כצידה לדרך החדשה את החברויות שייצרתם בתוך הגרעין שלכם, את הבית שבניתם בקיבוץ שלכם, את המשפחות המארחות שהכניסו אתכם לבתיהם, את הצוותים הנאמנים שימשיכו להקשיב לכם בשעות הת"ש וברגעי המשבר, וצאו לדרך החדשה בעיניים פקוחות, ולב רחב.

המפגש עם ארץ ישראל במדים לא יהיה קל, אבל בטוח שיהיה מרתק.

 

עלו והצליחו.